מה זה גואה טראנס

בגואה טראנס המנגינה היא הבוסית. הטראק נבנה משכבות של סינתיסייזרים שכל אחת מנגנת קו משלה, ולאט לאט הן מצטרפות, מתפצלות ומתחלפות. קו האסיד של ה-303, הצליל המתפתל שמזוהה עם הז'אנר, כמעט תמיד שם, לצד סולמות מזרחיים ופריגיים שנותנים לסגנון את הצבע ההודי שלו.

הבס בגואה עדיין מתגלגל, אבל הוא פחות דומיננטי מאשר בפסיטראנס, והבעיטה משאירה מקום למה שקורה מעליה. הטמפו הוא 135 עד 150 פעימות בדקה, והטראקים ארוכים, לפעמים עשר דקות ויותר, כי הם מספרים סיפור עם התחלה, שיא וסוף. גואה הוא הסגנון שאפשר לזמזם: מי שיצא ממסיבה עם מנגינה בראש, שמע גואה.

בסוף שנות השמונים תרמילאים ממערב אירופה ומישראל התיישבו על החופים של גואה, ושם די ג'ייז ערבבו מוזיקה אלקטרונית מכל סוג, אינדסטריאל, אלקטרו בודי מיוזיק ואסיד האוס, למסיבות שנמשכו עד הבוקר. הסאונד שנולד מזה היה מלודי, פסיכדלי ומזרחי, והתרמילאים לקחו אותו הביתה.

באמצע שנות התשעים הוא קיבל שם ולייבלים. באנגליה Dragonfly ו-TIP הוציאו את הטראקים שהגדירו את הז'אנר, ואמנים כמו Hallucinogen, Man With No Name, Astral Projection ו-Etnica הפכו לשמות שהעולם מכיר. עד 1996 לערך גואה טראנס היה הטראנס הפסיכדלי, ואז הסאונד התפצל: מה שנהיה הדוק וכהה יותר קיבל את השם פסיטראנס, והגואה נשאר הסגנון המלודי של הימים הראשונים.

לכמה שנים הוא נחשב למוזיקה של פעם, ואז חזר. משנות האלפיים המאוחרות לייבלים כמו Suntrip הוציאו גואה חדש, ודור שלם של יוצרים צעירים, בישראל ובעולם, החליט שהסאונד הזה עוד לא סיים להגיד את מה שיש לו להגיד.

השאלה הכי נפוצה, והתשובה הכי קצרה: גואה הוא מנגינה שרוקדים עליה, פסיטראנס הוא בס שרוקדים בתוכו. בגואה השכבות המלודיות מובילות, הסאונד חם ואנלוגי, והטראק מתפתח כמו יצירה. בפסיטראנס הבס והבעיטה מובילים, הסאונד נקי וחד, והטראק בנוי סביב הרחבה: ירידה, בנייה, פיצוץ.

יש גם הבדל של זמן. גואה הוא סוף שנות השמונים עד אמצע התשעים, ואז הרנסנס. פסיטראנס הוא מ-1996 והלאה, ועל הבסיס שלו נבנו הפול און, הפרוגרסיב והדארק. מי שאוהב את שניהם בדרך כלל אומר שגואה הוא הלב ופסיטראנס הוא הגוף.

ישראל הייתה בגואה מההתחלה, פשוטו כמשמעו: התרמילאים שחזרו עם קלטות בתחילת שנות התשעים עשו את מסיבות הטבע הראשונות בחורשות ובחופים. מתוך זה יצאו Astral Projection, שההיטים שלהם מאמצע שנות התשעים הם מהגואה המוכר ביותר בעולם, ואיתם MFG, Oforia ואחרים שהפכו את ישראל לכתובת.

ובישראל נולד גם סגנון משלה: ניצחונות. גואה מהיר יותר, מלודי עד הסוף, אופטימי בלי בושה, שנוגן במסיבות הטבע של אמצע שנות התשעים והפך לצליל של דור. מי שגדל על זה מזהה אותו בשנייה.

היום הגואה חי בישראל בשני מקומות: במסיבות הרטרו שממלאות רחבות עם הקלאסיקות, ובדור חדש של יוצרים שמנגן גואה קלאסי עם הפקה של היום. חלק מהם מתארחים בתכנית של יוצאים לטראק, וחלק מופיעים בדופק.