מה זה פרוגרסיב

פרוגרסיב מתחיל בבס. הוא עמוק, נקי ומדויק, ובניגוד לפול און הוא לא ממהר לשום מקום. מעליו הטראק נבנה בשכבות דקות: פרקשן, סינת קטן, אפקט שנפתח לאורך שלושים שניות, קול שנכנס ונעלם. אין ירידה גדולה כל דקה, יש התפתחות, וזו המשמעות של השם.

הטמפו הוא 132 עד 140 פעימות בדקה, והסאונד מלוטש, לפעמים כמעט טכנו. השיא בפרוגרסיב הוא לא פיצוץ אלא רגע שבו מבינים שכל מה שנכנס בעשר הדקות האחרונות מנגן ביחד. זה סגנון של סטים ארוכים ושל רחבות שרוקדות בעיניים עצומות, ובשנים האחרונות הוא הפך לסגנון הגדול ביותר בפסיטראנס לצד הפול און.

הסגנון קיבל את הצורה שלו בתחילת שנות האלפיים סביב לייבל דני, Iboga, שהוציא פסיטראנס איטי ומינימלי כשכל השאר האיצו. אמנים סקנדינבים כמו Vibrasphere ו-Atmos הגדירו את הסאונד, ואחריהם הגיעו השוויצרים והגרמנים. לכמה שנים פרוגרסיב היה הסגנון של המחתרת שבתוך המחתרת.

ואז ישראל לקחה אותו. Ace Ventura, Perfect Stranger ו-Captain Hook הפכו את הפרוגרסיב הישראלי לשם דבר בעולם, עם סאונד חם ומלודי יותר מהמקור הסקנדינבי, ובעשור האחרון הצטרפו אליהם Ritmo, Outsiders ורבים אחרים. היום חלק גדול מהפרוגרסיב שמנוגן בפסטיבלים בעולם נכתב כאן.

פרוגרסיב הוא הסגנון של הרחבה השנייה בפסטיבל, של הליינאפים במועדונים בימי חמישי, ושל השעות הראשונות במסיבת טבע לפני שהפול און משתלט. יש לו קהל משלו, שמעדיף עומק על עוצמה, ויוצרים משלו: הדופק של יוצאים לטראק עוקב אחרי כמאה אמני פרוגרסיב ישראלים, ורבים מהם מובילים את דירוג המאזינים.

מי שרוצה להיכנס: התחילו מסט ארוך, לא מטראק. פרוגרסיב מספר סיפור של שעה, ובעשר דקות הוא עוד לא התחיל.